#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"&nbsp;כלי רחב ד' וגבוה י', או שאינו גבוה י' הנמצא ברה""ר מה דינו ומדוע ? (גמ' ורש""י ח.)"	גבוה י' הוי רה&quot;י מדאורייתא.</p><p dir='rtl'>אינו גבוה י' הוי מקום פטור. ואע&quot;ג דבעלמא הוי כרמלית, כה&quot;ג לא אמרו חכמים להפקיע תורת כלי.	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזו טענה יכל ראב&quot;ע לפטור את העולם, וממה ?	בטענת שכרות, דכתיב שכורת ולא מיין.</p><p dir='rtl'>אך רק מדין תפילה, דשאר המצוות שיכור חייב [כשלא הגיע לשכרותו של לוט].	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקחו של שיכור מקח? והאם הוא מתחייב מיתה או מלקות על מה שעבר בשעת שכרות? והאם יתפלל?	לא יתפלל. אך מקחו מקח והוא חייב מיתה או מלקות, כל שלא הגיע לשכרותו של לוט.	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' חנינא אמר דהמפיק מגן בשעת גאוה חותמים צרות בעדו, מ'גאוה אפיקי מגינים.' ואפיקי לשון העברה. וריו&quot;ח אמר דשאינו מפיק איתמר, ומפיק לשון גילוי, והיינו שאינו מגלה. לעניין מה נאמר, ומאי ביניהו ?	לעניין שלא להתפלל בזמן שכרות.</p><p dir='rtl'>ופליגי אם לא יתפלל עד שיתעורר מאליו משנתו, דבעינן העברה גמורה.</p><p dir='rtl'>או רק בשכרות גמורה לא יתפלל, ואחר שיעירוהו יתפלל.	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מי נאמר בגמ' שלא יתפלל ? (3) והיכן לא התפלל שמואל (2) ?	שיכור, מי שאין דעתו מיושבת, והבא מן הדרך תוך ג' ימים.</p><p dir='rtl'>ולא התפלל בבית שיש בו שכר שהריח משכרו, ולא בבית שיש בו הרסנא, משום הריח.	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שמי שאין היין נשפך בביתו כמים אינו מכלל ברכה ? ובאלו ג' וי&quot;א ד' דברים האדם ניכר ?	דכתיב וברך את לחמך ואת מימך, ומים היינו יין דדומיא דלחם דניקח בכסף מעשר. ונקרא מים דרק אם נשפך כמים חשיב דישנו בכלל ברכה.</p><p dir='rtl'>וניכר בכוסו כיסו וכעסו, וי&quot;א אף בשחקו.	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה?&nbsp;<div>וכמאן?</div>	"ישראל פנימי מותר, וחיצוני אסור ואפילו עירבו.<p></p><p dir=""rtl"">ורב ששת ורבה סברו דאתי כר""מ דישראל אחד עם נכרי אסור, והקשה רב יוסף מהא דפנימי במקומו מותר.</p><p dir=""rtl"">אלא אתי כר""ע דרגל המותרת במקומה אוסרת. ואף בלא נכרי היה הישראל אוסר על ישראל, ורק נפק""מ בנכרי דאף אם ערבו הוא אוסר.</p>"	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הצד לחלק בין ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה, לבין ישראל ונכרי בחיצונה, וישראל בפנימית, ומה הדין למעשה ?	"אפשר דרק כשישראל בחיצונה אין הישראל ירא לדור עם הנכרי, דאם יהרגנו נכרי יאמר החיצון לנכרי היכן הוא. משא""כ בנכרי בחיצונה ירא החיצון שיהרגנו, ויאמר לפנימי שהלך לעלמא. או שמא גם כה""ג אומר דירא הנכרי, שמא יבוא ישראל בשעת ההריגה.<p></p><p dir=""rtl"">ולמעשה אמרו דכה""ג נמי אסר.</p>"	<br/>עירובין דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשכור רשות ממשכיר הבית הנכרי ?	"כשאינו יכול לסלקו א""א, כשיכול הסתפקו ר""ל ותלמידי ר' חנינא. ואמר רב אפס שאפשר."	<br/>עירובין דף סה		
